אוטובוס אחרון לחיפה - Elai Botner, Meshi Kleinstein

והימים הופכים קשים

רוב הזמן אני למטה

עולה על האוטובוס האחרון לחיפה

הכביש מתפתל

הנה חזרתי הביתה

אבל הבית ריק אין אף אחד

ואין בו אותך

געגועים געגועים

האם אתה מאושר

מה אתה עושה בחיים?

ואם טוב לך עכשיו?

תראה החורף מתקרב ולגשם יש ריח

יש לו טעם של אושר

ואין בו אותך

אני חושבת עליך

בכל יום כל הזמן

הימים האחרונים היו קשים לי כל כך

אולי ויתרתי על עצמי

יותר מידי בקלות

אתה המשכת לחיות

אני נשארתי למות

אז התחלתי ללמוד

ושכרתי דירה

פתאום טוב לי בלעדיך

וזה מפחיד נורא

אולי עדיף המרחק,

מסתם להיפגע

וחיכיתי המון

ולא באת אתה

ולא נשאר פה כלום...

לא השארת כלום...

להישבר להיגמר להתעורר ואז לקום וללכת

ולא יכולתי ופחדתי לאבד אותך

ולוותר להתעוור להשתכר להיסחף עם הזרם

ולא תהיה לנו אף פעם עוד כזאת אהבה

ואיך היינו עושים אהבה

היית חוזר מהצבא

מחכה לך בשער שתרד בתחנה

היה לך ריח מבושם שאיש לא מכיר

וטעם אסור

כמו של לילה

כמו שיר

ואז הגיעו אחרים

היה לי כיף כ"כ לשכוח

הכמויות של השקרים

מתרוצצות אצלי במוח

אולי אף פעם לא הייתי

מי שחשבנו שאני

מר פה ומוכר פה

במראה ממולי

ולא נשאר פה כלום...

לא השארתי כלום...

Und die Tage werden hart

Meistens bin ich am Boden

Steigen Sie in den letzten Bus nach Haifa

Die Straße ist kurvenreich

Hier bin ich wieder zu Hause

Aber das Haus ist leer, da ist niemand

Und es hat dich nicht drin

Sehnsucht Sehnsucht

sind Sie glücklich

Was machst du im Leben?

Und wenn es dir jetzt gut geht?

Sehen Sie, der Winter kommt und der Regen hat einen Geruch

Er hat einen Geschmack von Glück

Und es hat dich nicht drin

Ich denke an dich

Jeden Tag die ganze Zeit

Die letzten Tage waren so hart für mich

Vielleicht habe ich mich selbst aufgegeben

zu leicht

Du hast weiter gelebt

Ich wurde zum Sterben zurückgelassen

Also fing ich an zu studieren

Und ich habe eine Wohnung gemietet

Mir geht es plötzlich gut ohne dich

Und es ist schrecklich beängstigend

Vielleicht ist die Entfernung besser,

Nur verletzt werden

Und ich habe viel gewartet

Und du bist nicht gekommen

Und hier ist nichts mehr...

Du hast nichts hinterlassen...

zu brechen, hinauszulaufen, aufzuwachen und dann aufzustehen und zu gehen

Und ich konnte nicht und ich hatte Angst, dich zu verlieren

und aufhören, geblendet zu werden, um sich zu betrinken und sich mit der Strömung treiben zu lassen

Und wir werden nie wieder eine solche Liebe haben

Und wie wir Liebe machen würden

Sie würden aus der Armee zurückkehren

Warten auf Sie am Gate, um am Bahnhof auszusteigen

Du hattest einen parfümierten Geruch, den niemand kennt

und verbotener Geschmack

wie Nacht

wie ein Lied

Dann kamen andere

Ich hatte so viel Spaß beim Vergessen

Die Menge an Lügen

in meinem Gehirn herumlaufen

Vielleicht war ich das nie

Für wen wir mich hielten

Herr hier und Verkäufer hier

im Spiegel vor mir

Und hier ist nichts mehr...

Ich habe nichts hinterlassen...