שלום לך - Omer Adam

פעם הייתי מקנא בכל מי שהיה בך

בכל מי שטייל בך והכיר את הלכלוך

פעם הייתי נופל כמו נרקומן ורק מכור

לטוב שאת נתת בדיעבד הכל הפוך

את שיכורה מהסיגריות מסריחה מאלכוהול

כי ככה זה אצל כאלה שנותנים הכל בזול

את פיתוי ותאווה נתת ללב שלי סטירה

ותכלס

כולם כבר עברו עלייך

אני עדיין מקלל את השנים שאת שרפת לי

שונא לזכור את כל החברים שאז לקחת לי

את שכטות ריכולים

האנשים האבודים

ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ?

ואיך זה לא נשאר בך בן אדם אחד נורמלי

כולם אותו דבר כולם רצים

אני לא בא לי

בסוף את רק תקופה

ואנשים כמו מחלה

ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ?

ואיך מהחלון כבר לא צפוף כמו שהיה בך

והיא שקטה היא לא כמוך צורחת בלילות

שפויה עם מטרות ולא כמוך את משוגעת

גורמת בחיוך שקרן לחזור לטעויות

את נרדמת בבקרים ומתעוררת בלילות

איך השארת אותי קפוא דלוק עם כל המחשבות

פריפריה זה חלום אם זה הכי רחוק ממך

מרחם על הדפוקים שנשארו עוד בצילך

עדיין מקלל את השנים שאת שרפת לי

שונא לזכור את כל החברים שאת לקחת לי

את שכטות ריכולים

האנשים האבודים

ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ?

ואיך זה לא נשאר בך בן אדם אחד נורמלי

כולם אותו דבר כולם רצים

אני לא בא לי

בסוף את רק תקופה

ואנשים כמו מחלה

ממה הם מתרגשים לחזור אלייך ?

את האמת הכל עבר

וכבר חזרתי להורים

חזרתי להניח לא נופל לרחמים

למעלה הוא יודע לא נתון לחסדים

אני ונחמן חברים

שלום לך תל-אביב

Früher war ich eifersüchtig auf jeden, der bei dir war

In jedem, der in dich gegangen ist und den Dreck kennt

Früher bin ich wie ein Junkie und nur ein Süchtiger gefallen

Gut, dass du im Nachhinein alles gegeben hast

Du bist betrunken von Zigaretten, du stinkst nach Alkohol

Denn so ist das bei denen, die alles billig geben

Versuchung und Lust versetzten meinem Herzen einen Klaps

und alles

Alle sind schon an dir vorbeigegangen

Ich verfluche immer noch die Jahre, die du für mich verbrannt hast

Ich hasse es, mich an all die Freunde zu erinnern, die du mir genommen hast

Du bist ein Klatsch

Die verlorenen Menschen

Was macht sie so aufgeregt, zu Ihnen zurückzukehren?

Und wie kommt es, dass du keinen einzigen normalen Menschen mehr in dir hast?

Alle sind gleich, alle laufen

Ich habe keine Lust

Am Ende bist du nur ein Punkt

Und Menschen sind wie eine Krankheit

Was macht sie so aufgeregt, zu Ihnen zurückzukehren?

Und wie es vom Fenster aus nicht mehr so ​​eng ist wie in dir

Und sie ist ruhig, sie schreit nachts nicht wie du

Vernünftig mit Zielen und im Gegensatz zu dir bist du verrückt

verursacht mit einem falschen Lächeln, zu Fehlern zurückzukehren

Du schläfst morgens ein und wachst nachts auf

Wie du mich mit all den Gedanken eingefroren zurückgelassen hast

Peripherie ist ein Traum, wenn sie am weitesten von Ihnen entfernt ist

Es tut mir leid für die Idioten, die immer noch in Ihrer Obhut sind

Ich verfluche immer noch die Jahre, die du für mich verbrannt hast

Ich hasse es, mich an all die Freunde zu erinnern, die du mir genommen hast

Du bist ein Klatsch

Die verlorenen Menschen

Was macht sie so aufgeregt, zu Ihnen zurückzukehren?

Und wie kommt es, dass du keinen einzigen normalen Menschen mehr in dir hast?

Alle sind gleich, alle laufen

Ich habe keine Lust

Am Ende bist du nur ein Punkt

Und Menschen sind wie eine Krankheit

Was macht sie so aufgeregt, zu Ihnen zurückzukehren?

Die Wahrheit ist vorbei

Und ich bin bereits zu meinen Eltern zurückgekehrt

Ich kehrte zurück, um keine Gnade anzunehmen

Oben weiß er nicht der Gnade unterworfen

Nachman und ich sind Freunde

Hallo Tel Aviv