בית הספר הישן - Yam Refaeli

על סף ביתך אני עומד

לא אכנס רק אסתכל

כי קצת עדיין מסתבך, להתמודד

עם השנים, הכעסים, הזיכרון שמתבגר

ובמירוץ המטורף של החיים

גם לי קשה עם היום יום כי לא פשוט כאן

וגם אחרי כל השנים

מוצא אותי קורא לך

כל הילדים בזיכרון עולים עכשיו

ובית הספר הישן נסגר מזמן

זוכר ת׳טוב וגם ת׳רע

אבל אותך אחי כמו אור באפלה

ת׳זכרונות מזמן קברתי בחצר

לחשוב שפעם לא היה לי אף חבר

לדבר וגם לחלום

איך בזכותך אני עומד מולם היום

וזה חוזר לי בלילות ובימים

ובשעות קטנות קטנות

עוד מאמין שיש בי טוב

אחרי כל השריטות מה כבר יכולתי לעשות

כל הילדים בזיכרון…

ויומולדת מי סופר

כבר יש לי ים של חברים ומתנות ואהבה

כבר לא לבד

לומד לחיות

לחיות עם הקולות

לחיות עם העבר

כל הילדים בזיכרון…

Ich stehe auf der Schwelle deines Hauses

Ich gehe nicht hinein, ich schaue nur

Weil es noch ein bisschen kompliziert wird, damit umzugehen

Mit den Jahren reift die Wut, die Erinnerung

Und im wahnsinnigen Rennen des Lebens

Ich tue mich auch schwer mit dem Alltag, weil es hier nicht einfach ist

Und das auch noch nach all den Jahren

Finden Sie, dass ich Sie anrufe

Alle Kinder in Erinnerung kommen jetzt nach oben

Und die alte Schule hat vor langer Zeit geschlossen

Erinnere dich an das Gute und das Schlechte

Aber du, mein Bruder, bist wie ein Licht im Dunkeln

Erinnerungen an eine lange Zeit, die ich im Hof ​​vergraben habe

Zu denken, dass ich früher keine Freunde hatte

zu reden und zu träumen

Wie dank dir stehe ich heute vor ihnen

Und es kommt Tag und Nacht zu mir zurück

und in den frühen Morgenstunden

Ich glaube immer noch, dass es Gutes in mir gibt

Nach all den Kratzern, was konnte ich tun

Allen Kindern in Erinnerung...

Und Mi Sofers Geburtstag

Ich habe bereits ein Meer von Freunden und Geschenken und Liebe

nicht mehr allein

lernen zu leben

Lebe mit den Stimmen

mit der Vergangenheit leben

Allen Kindern in Erinnerung...