בגרמניה לפני המלחמה - Shlomo Artzi

כשהייתי קטן היה לי טבע מוזר,

לא לשמוע אותך אך כל מה שסיפרת נסגר,

אצלי בתוך הלב, הלב כמו תא מטען,

כל מה שסיפרת מתחיל כשהיית צעירה.

כשהיית צעירה אהבת גבר אחד,

באה מלחמה, סגרה עליו בבת אחת.

צהרים אחד הוא נלקח,

ברכבת,

כמו כבש.

אך לפני המלחמה החצוצרות ניגנו,

ורקדתם שניכם את והוא.

מאושרים בריקוד, בלי חשש ופקפוק,

בגרמניה - לפני המלחמה.

כל אחד זקוק לאמא, אמא מה אוכל אותך.

דלת המטבח נעולה גם עכשיו.

בחוץ שוקע שמש, העולם נרגע,

אצלך הכל אחרת, הכל לשוא.

האם הסתיימה המלחמה?

בגרמניה לפני המלחמה, היית יפה, זה מכאיב,

הזמן לא עמד,

הגוף לא נצחי.

מי רוקד תחת ירח, רק הזכרון,

מי האיש בתמונה, מי הילד בארון.

בגרמניה לפני המלחמה, היה נדמה לך,

מה היה נדמה לך?

Als ich klein war, hatte ich eine seltsame Natur,

Ich kann dich nicht hören, aber alles, was du gesagt hast, ist geschlossen,

In meinem Herzen ist das Herz wie ein Baumstamm,

Alles, was Sie erzählt haben, begann, als Sie jung waren.

Als du jung warst, hast du einen Mann geliebt,

Ein Krieg kam, schloss ihn sofort ein.

Eines Nachmittags wurde er entführt,

mit dem Zug,

wie ein Lamm

Aber vor dem Krieg spielten die Trompeten,

Und Sie und er haben beide getanzt.

Fröhliches Tanzen, ohne Angst oder Zweifel,

In Deutschland - vor dem Krieg.

Jeder braucht eine Mutter, Mutter, was dich auffrisst.

Die Küchentür ist auch jetzt verschlossen.

Die Sonne geht draußen unter, die Welt beruhigt sich,

Bei dir ist alles anders, alles ist umsonst.

Ist der Krieg vorbei?

In Deutschland vor dem Krieg warst du schön, es tut weh,

Die Zeit blieb nicht stehen,

Der Körper ist nicht ewig.

Wer unter dem Mond tanzt, nur die Erinnerung,

Wer ist der Mann auf dem Bild, wer ist der Junge im Schrank?

In Deutschland vor dem Krieg scheint es Ihnen,

Was haben Sie gedacht?