שיר בבוקר בבוקר - Shlomo Artzi

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.

וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.

הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,

הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,

ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,

להוד אלף שנים מפכות במסתרים,

אלף שנים צעירות לפניו

כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ורואה כי חזר האביב

והוריק שוב אילן מן השלכת.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

Plötzlich stand morgens ein Mann auf

und fühlt, dass er bei ist und beginnt zu gehen,

Und zu allen, die er auf seinem Weg trifft, sagt er hallo.

Körner steigen aus den Rissen im Pflaster vor seinem Gesicht auf.

und Düfte von Azadrach-Bäumen in seinem Kopf.

Der Tau sprüht und Berge, Vielheit von Hörnern,

Sie werden einen Sonnenhimmel für seine Bräute gebären.

Plötzlich stand morgens ein Mann auf

und fühlt, dass er bei ist und beginnt zu gehen,

Und zu allen, die er auf seinem Weg trifft, sagt er hallo.

Und er lacht das Heldentum von Generationen aus den Bergen,

Und die epischen Kriege beugen sich,

Für tausend Jahre voller Nöte im Geheimen,

Tausend junge Jahre vor ihm

Als coole Fraktion, als Hirten, als Zweig.

Plötzlich stand morgens ein Mann auf

und fühlt, dass er bei ist und beginnt zu gehen,

und sieht, dass der Frühling zurückgekehrt ist

Und Ilan hat wieder vom Herbst gezupft.

Plötzlich stand morgens ein Mann auf

und fühlt, dass er bei ist und beginnt zu gehen,

Und zu allen, die er auf seinem Weg trifft, sagt er hallo.