ליל סערה - Yehuda Poliker

הסירה מיטלטלת בּלֵיל סערה

מרוּקָן פח המים, הצֵידה נגמרה

והשליח הנמלט שמחפש נמל מקלט

מתעקש לזכור את משמעות הבשוֹרה

מסמטה לא מוּשגחת הוא יוצא אל העיר

הולך שָקֶט לארמון כשחוט השחר מחוויר

כשהוא חולף כמו הבלחה במצלמות האבטחה

יש כווֶנֶת עליו בפוקוס מהיר

ובהבהוב מפתיע

הבשורה תגיע

גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח

והארמון שוקע

כי איש בו לא שומע

את קול החלשים וקול תחינת הטובע

ואני שנולדתי לרדופֵי סערה

לא יכול לא לראות את שברי הסירה

את הנרמס והכותש, את הכלוא והמגָרֵש

את דמעת השיר והתעקשות הבשורה

ובהבהוב מפתיע

הבשורה תגיע

גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח

והארמון שוקע

כי איש בו לא שומע

את קול החלשים וקול תחינת הטובע

Das Boot schaukelt in einer stürmischen Nacht

Leeren Sie den Wassertank, die Seite ist vorbei

und der flüchtige Bote, der einen Zufluchtsort sucht

besteht darauf, sich an die Bedeutung des Evangeliums zu erinnern

Von einer unbewachten Gasse geht er hinaus in die Stadt

Geht leise zum Palast, während der Morgenrot verblasst

Wenn es wie ein Blitz an den Überwachungskameras vorbeigeht

Zielen Sie mit schnellem Fokus auf ihn

Und das in einem überraschenden Augenblick

Die Nachricht wird kommen

Auch wenn sie den Flüchtlingsboten für immer zum Schweigen bringen

Und der Palast versinkt

Weil niemand darin zuhört

Du bist die Stimme der Schwachen und die Stimme der Ertrinkenden

Und ich wurde geboren, um von einem Sturm heimgesucht zu werden

Ich kann nicht umhin, das Wrack des Bootes zu sehen

Die Getrampelten und Zerquetschten, die Eingesperrten und die Verbannten

die Träne des Liedes und die Beharrlichkeit des Evangeliums

Und das in einem überraschenden Augenblick

Die Nachricht wird kommen

Auch wenn sie den Flüchtlingsboten für immer zum Schweigen bringen

Und der Palast versinkt

Weil niemand darin zuhört

Du bist die Stimme der Schwachen und die Stimme der Ertrinkenden