מחשבות על אהבה - Idan Rafael Haviv

והם אמרו לי שנסעת

ושאת בטח לא לבד

שבניו יורק הכול גדול

בכל סיבוב שומעים שם ג’אז

ואיך הדמיון דוהר

מתפזר כי אין ברירה

ושוב יורד בגלויות

כיוון קרית המלאכה

ואת יודעת איך אני

אני אף פעם לא נכנע

ברגעים החלשים

שוכב כותב שורף מרווה

ואז כמו עוגן משוחרר

אני שוקע בתנופה

אל זיכרון יפה שלך

אל מחשבות על אהבה

אם פעם תזכרי בי

ואולי כשתחזרי אז

נמצא לנו עוד יום אחד להיות

רק טעם שנותר בי

כמו סופה מן המדבר באת

ועכשיו את רחוקה

ובלילות הראשונים

אני חיפשתי לי אישה

או מנגינה שתלווה אותי

השתקפויות של אהבה

זוכרת הודו הזיות

מה שהפכנו להיות

עם איזה שאמן מקומי

איך את טיפלת בי כמו תינוק

עד שנגיע לקצה

עד שנתפוס לנו שלווה

עד שנסלח כבר באמת

עד שנחזור לאהבה

ושמש בוקר יום שישי

כל בתי הקפה מלאים

ואני חי קצת בשבילך

עובר בשוק קונה פרחים

Und sie haben mir gesagt, dass du gegangen bist

Und Sie sind sicherlich nicht allein

dass in New York alles groß ist

Auf Schritt und Tritt hört man dort Jazz

Und wie die Fantasie rast

Scatters, weil es keine Wahl gibt

Und wieder geht es in Postkarten unter

Die Richtung des Handwerks

Und du weißt, wie es mir geht

ich gebe niemals auf

in den schwachen Momenten

Lügen schreibt brennender Salbei

Dann wie ein loser Anker

Ich sinke in die Schaukel

Zu deiner schönen Erinnerung

Keine Gedanken an Liebe

Falls du dich jemals an mich erinnerst

Und vielleicht, wenn Sie dann zurückkommen

Wir haben noch einen Tag Zeit

Nur ein Geschmack ist in mir geblieben

Wie ein Sturm aus der Wüste kamst du

und jetzt bist du weit weg

und die ersten Nächte

Ich suchte eine Frau

Oder eine Melodie, die mich begleitet

Reflexionen der Liebe

Ich erinnere mich, dass ich Indien halluzinierte

Was wir geworden sind

mit einem lokalen Schamanen

Wie du mich wie ein Baby behandelt hast

bis wir das Ende erreichen

Bis wir Frieden finden

Bis uns wirklich vergeben ist

Bis wir zur Liebe zurückkehren

und Freitagmorgensonne

Alle Cafés sind voll

Und ich lebe ein wenig für dich

Durch den Markt gehen und Blumen kaufen