מרדף - Chava Alberstein

ארץ טובה שהדבש בעורקיה

אך דם בנחליה כמים נוזל.

ארץ אשר הרריה נחושת

אבל עצביה ברזל.

ארץ אשר מרדפים קורותיה,

אלפיים דפים ועוד דף,

עד שנשרף

עוד מעט כל חמצן ריאותיה

בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה

והיא את אויביה תרדוף במרדף.

היא את אויביה תשיג, אך אויביה

הם לא ילכדוה בכף.

זו הרואה את חייה מנגד

תלויים כעלה הנידף.

היא יראה,

אבל כמו לא היתה כלל מודאגת

תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק

ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,

אך לסופו הוא יבוא כמו השמש

אשר ממזרח היא תבוא.

אז לא יותר אמהות תקוננה

ולא על בניהם האבות,

כן הוא יבוא

ורגלינו עד אז לא תלאינה

לרדוף בעקבי התקוות.

Ein gutes Land mit Honig in seinen Adern

Aber Blut fließt in ihren Strömen wie Wasser.

Ein Land der Kupferberge

Aber ihre Nerven sind Eisen.

Ein Land, dessen Balken heimgesucht werden,

Zweitausend Seiten und noch eine Seite,

bis wir brennen

Bald ist der ganze Sauerstoff in ihren Lungen

Wegen dem Verfolgungsrennen

Ein Land, das von seinen Feinden verfolgt wird

Und sie wird ihre Feinde verfolgen.

Sie wird ihre Feinde bekommen, aber ihre Feinde

Sie werden nicht im Löffel eingeschlossen.

Diejenige, die ihr Leben von der anderen Seite sieht

hängen wie ein flüchtiges Blatt.

Sie wird sehen

Aber als hätte sie sich überhaupt keine Sorgen gemacht

Warte bis zum Ende der Jagd.

Das Ende der Verfolgungsjagd ist in einer Schlucht versteckt

und verbirgt sein Gesicht im Versteck, im Versteck,

Aber am Ende wird er kommen wie die Sonne

aus dem Osten wird sie kommen.

So werden sich keine Mütter mehr beschweren

und nicht auf ihre Söhne, die Väter,

ja er wird kommen

Und unsere Füße werden bis dahin nicht müde

den Hoffnungen nachjagen.