החול יזכור - Chava Alberstein

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר

זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר

מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.

נרות הלילה דעכו.

הידידות האהבה

הנעורים שבאו פתע אל סופם

הנעורים שבאו פתע אל סופם.

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור

והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר

האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.

הכל ישוב אל המצולות...

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים

ובית עלמין על הגבעות

ושניים שחלפו דומם

בין החצב והקברים והשיקמה.

הכל ישוב אל המצולות...

Der Sand erinnert sich an die Wellen, aber der Schaum hat kein Gedächtnis

Außer denen, die mit einem späten Nachtwind vorbeikamen

Aus ihrer Erinnerung wird er niemals verblassen.

Bis auf den weißen Schaum geht alles wieder nach unten.

Die Nachtkerzen erloschen.

Freundschaft Liebe

Die Jugend kam plötzlich an ihr Ende

Die Jugend kam plötzlich an ihr Ende.

Wie er vibrierte dann auch am Ufer ihres Herzens etwas blass

Und sie schrieben in den Sand, als der Mond vorüberging

Plötzlich leuchtete ein fremdes, erschöpftes Gesicht auf.

Alles wird auf den Boden zurückkehren ...

Es gab leere Muscheln, die das Heulen des Meeres stöhnten

und ein Friedhof auf den Hügeln

und zwei, die noch vergingen

Zwischen dem Steinbruch und den Gräbern und der Restaurierung.

Alles wird auf den Boden zurückkehren ...